פסק-דין בתיק ת"ק 003823/03

נגד התובע הוגש כתב אישום על נהיגה על אופנוע במהירות מופרזת והוא פנה לעו"ד אורון על מנת שייצג אותו באותם הליכים.

לטענת התובע בכתב התביעה, הבהיר התובע לעו"ד אורון את חפותו והחשיבות שלא ישלל ממנו רשיון הנהיגה הדרוש לו "ביום יום", וההסכם ביניהם היה עבור יצוגו במשפט ולא עבור עסקת טיעון בתביעה.

כמו כן טוען התובע כי עו"ד אורון התחייב לטפל בתיק באופן אישי.

לטענתו, לא ייצג אותו הנתבע כראוי והפגין יחס מזלזל שיש בו הפרת ההסכם בינו לבין הנתבע. לטענתו, כשבוע לפני מועד הדיון, הודיעה לו קרן, מזכירתו של הנתבע, כי הנתבע הצליח להשיג עבורו עסקת טיעון לפיה ישללל רשיונו על רכב דו גלגלי בנפח מעל 250 סמ"ק למשך 9 חודשים, יוטל עליו קנס ורשיונו ישלל. לא אוזכרה לטענתו האפשרות שישלל גם רשיונו לרכב 4 גלגלי. התובע טוען כי כאשר דן עם הנתבע באפשרויות השונות הביע עמדה נחרצת לפיה אינו מסכים לעסקת טיעון מכל סוג שהוא, ובטח שלא לשלילת רשיון הנהיגה ברכב ארבעה גלגלי.

בנוסף טוען התובע כי עו"ד אורון הפר את ההתחייבות לטפל באופן אישי בתיק כאשר שלח את עו"ד ג'אסר לטפל בו במקומו.

כחצי שעה לפני מועד הדיון התקשר עו"ד ג'אסר אל התובע המופתע והודיע לו שהוא מייצגו מטעם עו"ד אורון, כי הוא מנהל מו"מ עם התובעת, וכי הוא ממליץ לו לקבל את עסקת הטיעון אליה הגיע. לטענת התובע הוא לא הכיר קודם לכן את עו"ד ג'אסר, יפוי הכח עליו חתם לא כלל את עו"ד ג'אסר, ושמו אינו מופיע על נייר הפירמה של עו"ד אורון. התובע טוען כי הסכים בדלית ברירה כי עו"ד ג'אסר ייצגו בדיון.

לטענת התובע אמר לו עו"ד ג'אסר כי כדאי לו להסכים לעסקת הטיעון שאחרת הוא צפוי לעונש כבד בהרבה, וכאשר שאל את עו"ד ג'אסר מהי עסקת הטיעון, השיב לו עו"ד ג'אסר " כמו שאמר לך עו"ד אורון". התובע התעקש ושאל פעם נוספת את עו"ד ג'אסר מהו תוכנה של עסקת הטיעון ונענה כי מדובר בשלילה על רכב דו גלגלי מעל 250 סמ"ק למשך 9 חודשים ושלילה על תנאי למשך שנה וקנס. לאור הלחץ הכבד שהפעיל עליו עו"ד ג'אסר הסכים לכך התובע.

מספר דקות לאחר מכן התקשר התובע לעו"ד ג'אסר פעם נוספת על מנת לוודא את פרטי עסקת הטיעון. לשאלתו בנוגע לרשיון הרכב הארבעה גלגלי ענה עו"ד ג'אסר כי אינו בטוח. בפניה נוספת של התובע כחצי שעה לאחר מכן, עדיין לא היתה בפי עו"ד ג'אסר תשובה, ובירור אצל עו"ד אורון העלה כי הוא בירר ומצא כי השלילה כוללת גם רכב 4 גלגלי. לדבריו אף עו"ד אורון תמה על שלילת הרשיון לנהוג ברכב 4 גלגלי שכן סבר שהוא ישאר בידו.

בנוסף טוען התובע כי הו א ביקש, ועו"ד אורון התחייב, לפעול לאלתר לביטול העסקה. מספר ימים לאחר מכן הודיע לו עו"ד אורון כי לא ניתן לפנות בבקשה לביטול גזר הדין, אך בעקבות דרישות התובע הגיש לבסוף בקשה כאמור שנדחתה.

לדבריו הוא הודיע לנתבע ביום 15/11/01 כי אין ברצונו לערער על פסק הדין וכי ברצונו לשלם את הקנס אך הנתבע בניגוד לרצונו הגיש ערעור. לטענתו עיכב הנתבע עיכב בידיו את שוברי תשלום הקנס, וכאשר שלח אותם נאלץ התובע לשלם ריבית פיגורים בסך 500 ש"ח (20% מסכום הקנס).

לפיכך טוען התובע כי התגבשו עילות תביעה של הפרת הסכם, טיפול משפטי לקוי, זלזול וחוסר מקצועיות וכתוצאה גרימת נזקים כספיים ואישיים לתובע.

לטענת התובע שכר הטרחה שהוסכם בין הצדדים היה 5,347 ש"ח כולל מע"מ, מהם שילם התובע סך של 1,000 ש"ח כמקדמה בדצמבר 2000. לאחר סיום התובענה בעסקת הטיעון הודיע התובע לנתבע כי הוא סבור שאינו חייב סכום כלשהו ושהוא מוכן לשלם לו שכ"ט את המקדמה ששולמה בסך 1,000 ש"ח וזאת מאחר ולא זכה לטיפול המשפטי הראוי ונגרמו לו עגמת נפש, אי נוחות ונזקים.

ביום 27/1/2002 קיבל התובע מכתב התראה מעו"ד לתשלום יתרת שכר טרחתו של עו"ד אורון בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ובסופו של דבר נקבעה ביניהם פגישה ליום 23/1/03.  לטענתו תבע עו"ד אורון בתוקף את שכרו, והתובע שהגיעה לפגישה רק כדי לוודא שהנתבע מודע למה שגרם נואש ומסר לו את כרטיס האשראי שלו ואמר לו לחייב אותו בכמה שעו"ד אורון סבור שמגע לו. בעקבות זאת חייב אותו עו"ד אורון ב- 3,700 ש"ח שהם 1,000 ש"ח פחות משכר הטרחה המוסכם ומבלי לחייב אותו בשכר טרחתו של עו"ד ימיני.

התובע מוסיף וטוען כי כתוצאה ממחדלי הנתבע הוא הואשם בעבירה שלא נעשתה, נשלל רשיונו למשך 9 חודשים והוא שילם קנס בסך 2,500 ש"ח. בנוסף הוא פוטר מעבודתו בסוף ינואר 2002 בשל היעדר ניידות ומאז הוא נאלץ להיות מובטל משך חצי שנה וגם נכון להיום הוא שוב מובטל מסוף 2003 ללא זכות לתביעת דמי אבטלה.

לפיכך הגיש התובע תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לו סכומים כלדקמן:

4,700 ש"ח, הסכום שילם התובע, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, הפסדים כספיים בנסיעות למשרדו, טלפונים חוזרים, נסיעות לבית המשפט ולתובעת על מנת לנסות להסדיר את החובות הכספיים שנגרמו בתשלום הקנס, ימי עבודה וחוסר יכולת למצוא מקום עבודה ללא רישיון נהיגה על רכב 4 גלגלי,  וכן עוגמת נפש בסך המשלים ל- 17,800 (או תקרת התביעה בתביעות קטנות).

לטענת הנתבע חתם התובע על יפוי כח בו הופיעו שמות עורכי הדין אשר הועסקו על ידו באותה עת, וכן הסמכת עוה"ד למסור את הטיפול לכל עו"ד אחר המועסק ע"י עו"ד אורון. לטענתו היה ברור לתובע כי הנתבע לא התחייב להופיע בדיונים באופן אישי.

התובע הואשם בנהיגת אופנוע במהירות 201 קמ"ש במקום בו המהירות המותרת היא 90 קמ"ש, כאשר לטענת המשטרה נשמר קשר עין עם הרוכב עד לעצירתו ע"י ניידת נוספת שהוזעקה. טענת הרוכב היתה שהוא לא נסע במהירות 201 קמ"ש שהוצגה בפניו ע"י השופט אלא במהירות של 90 קמ"ש והגברתה ל- 100 קמ"ש כדי לעקוף מכונית.

לטענת התובע בפני הוא לא טען למדידה לא נכונה אלא כי לא הוא היה הרוכב הנמדד. לטענת עו"ד אורון, עוד בפתיחת תיק הלקוח של התובע במשרדו נרשם כי התובע מוכן להסדר טיעון, הסכמה הכרוכה מטבע הדברים בהודאה באשמה. בשיחה עם עו"ד אורון ביקש התובע להשאיר בידיו רשיון לנהיגה באופנוע בנפח עד 250 סמ"ק או לפחות קטנוע 125 סמ"ק. מכל מקום הטענה כי לא הסכים להסדר טיעון אינה נכונה.